קרוב משפחה מדרגה ראשונה שחולה בסוכרת מסוג 1 הוא גורם סיכון, אך הסיכון שנגזר מכך הוא קטן .
סיכון של 6% לילד לחלות בסוכרת נעורים אם אביו חולה בסוכרת . הסיכון יורד ל־3% אם אמו חולה בסוכרת .
אין הוכחות שלגורמי סיכון סביבתיים – כמו נגיפים – יש השפעה כלשהי על התחלואה בסוכרת מסוג 1.

גורמים גנטיים ממלאים תפקיד משמעותי בהתפתחות סוכרת, הן סוג 1 והן סוג 2, אך הם אינם הגורם היחיד.
לסוכרת סוג 2 יש קשר חזק יותר להיסטוריה משפחתית, בעוד שסוכרת סוג 1 היא מחלה אוטואימונית שבה יש נטייה תורשתית וגורמים סביבתיים.

סוכרת סוג 1:
סוכרת סוג 1 היא מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף את תאי הלבלב המייצרים אינסולין.
קיים גורם תורשתי, אך לא קיים דפוס תורשתי ברור.
אנשים עם מבנה גנטי מסוים נמצאים בסיכון מוגבר להתפתחות סוכרת סוג 1.
גורמים סביבתיים, כמו זיהומים ויראליים, עשויים להוות טריגר להתפרצות המחלה.

סוכרת סוג 2:
סוכרת סוג 2 היא מחלה המערבת הן נטייה גנטית והן גורמים סביבתיים כמו תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית והשמנת יתר.
קיים קשר חזק בין סוכרת סוג 2 להיסטוריה משפחתית.
אנשים עם קרובי משפחה מדרגה ראשונה הסובלים מסוכרת סוג 2 נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה.
השמנת יתר היא גורם סיכון משמעותי לסוכרת סוג 2.
השפעות הגנטיקה על הסוכרת:

גורמים גנטיים משפיעים על תפקוד תאי הבטא בלבלב ועל רגישות הגוף לאינסולין.
וריאנטים גנטיים שונים נמצאו בקבוצות חולים שונות עם סוכרת, מה שמצביע על מנגנונים שונים להתפתחות המחלה.
בדיקות גנטיות עשויות לסייע באבחון סוג הסוכרת ובבחירת הטיפול המתאים.