בס"ד
בתרבויות שונות האוכלוסיה שומרת על בריאות טובה כל עוד נשמרת התזונה המסורתית שלה .
לעומת זאת, בקרב הגרים שסיגלו לעצמם תזונה מערבית / תעשייתית , יש קפיצה משמעותית בהתפתחות מחלות שונות כגון סוכרת ומחלות לב וכלי דם, לרבות השמנה .
תזונה מסורתית מקומית היא זו הנהוגה והמקובלת בקרב תושבי אזור או מדינה מסוימת.
בתזונה המסורתית ההתייחסות היא לתפריט השכיח באזור מסוים עליו מרבית האוכלוסיה מתבססת להזנה היומית שלה .
בתקופה הנוכחית שלנו, הדיאטה המקובלת כבר עברה שינוי עקב חדירת מזון מתועש.
עם זאת, עדיין התשתית התזונתית המסורתית נשמרה במידה כזו או אחרת, בפרט באזורים הכפריים ופחות בערים.
החשיבות הרבה שיש לתזונה מסורתית מקומית נובעת מההשפעה הבריאותית המניעתית שלה.
כלומר, תזונה מסורתית מתבססת על הרכב מזונות טבעיים שלא עברו תהליך עיבוד תעשייתי וללא תוספת חומרי לוואי.
דיאטה קטוגנית היא אורח חיים תזונתי המתמקד באכילת מזון דל-פחמימות ועתיר שומן הגורם למצב מטבולי המכונה קיטוזיס, שבו מקור האנרגיה העיקרי של הגוף מגיע משריפת שומן במקום משריפת גלוקוז. הרעיון הבסיסי מאחורי גישה תזונתית זו הוא להגביל את צריכת הפחמימות עד כילוי מאגרי הגליקוגן בכבד, מה שגורם לכבד לייצר גופי קטון מחומצות שומן שמקורן בתאי השומן או במערכת העיכול. במהלך הקיטוזיס תאים שונים מסתגלים בהדרגה לשימוש בגופי הקטון או ישירות בחומצות שומן כמקור אנרגיה (פרט לחלק מתאי המוח שממשיכים בכל מקרה לצרוך גלוקוז המיוצר בכבד בתהליך הנקרא גלוקונאוגנזה) וכן מוגברים תהליכי אוטופגיה.
הדיאטה הקטוגנית הקלאסית כוללת יחס של 4:1 בין שומן לשילוב של חלבונים ופחמימות (לכל 4 גרם שומן בדיאטה נותנים 1 גרם של חלבון ופחמימה יחד[1]), המתקבל על ידי שילוב מזונות עתירי שומן כמו בשר שומני, ביצים, חמאה, גבינה ושמן קוקוס, והימנעות מסוכר וממזונות עתירי פחמימות כמו לחם, אורז, ממתקים, פירות, מאפים, פסטה ותפוחי אדמה[2].
דיאטה פלאוליתית (פליאו, תזונה פלאוליתית, דיאטת האדם הקדמון; באנגלית: Paleolithic Diet, Paleo Diet) הוא אורח חיים תזונתי המנסה לחקות ולהתקרב ככל שניתן לאכילת מזונות האדם הקדמון טרם המהפכה החקלאית, כלומר בתקופה הפלאוליתית. הרעיון מאחורי דיאטה זו הוא תפיסה כי המזון הנאכל על ידי האדם הקדמון תואם יותר טוב את האורגניזם האנושי, מאשר מזון מהתקופה המודרנית.
צמחונות היא אורח חיים תזונתי המתאפיין בהימנעות מאכילת בשר בעלי חיים. בין הסיבות לאימוץ תזונה או אורח חיים צמחוני נמנים נימוקים מוסריים ואידאולוגיים, רוחניים, דתיים ואחרים, טעם אישי, סיבות בריאותיות ונימוקים סביבתיים-אקולוגיים. צמחונים הנמנעים מכל מזון מהחי, כגון: ביצים וחלב ומוצריו, נקראים לרוב טבעונים.
תזונה טבעונית היא תזונה המבוססת על רכיבים צמחיים בלבד, כגון ירקות, גרעינים, אגוזים, דגנים וקטניות. אנשים טבעונים, אשר מאמינים בדרך תזונה זו, אינם צורכים מזונות אשר מקורם מן החי כגון בשר, מוצרי חלב וביצים.
הטיפול המקובל באלרגיה למזון כולל אבחון מדויק של הגורם לאלרגיה, הימנעות מוחלטת מצריכת המזון האלרגני ובניית תוכנית פעולה למקרים של חשיפה בלתי מכוּונת לאותו מזון .
על פי הנחיות משרד הבריאות, ההגדרה של אלרגיה למזון היא "תגובה אלרגית מהירה ולעיתים קרובות מסכנת חיים (תגובה אנפילקטית) למזונות שונים".
אלרגיה למזון היא תגובה אימונולוגית הנגרמת מאינטראקציה בין אנטיגן לבין נוגדנים במחזור הדם לאחר צריכת מזון מסוים. האנטיגן מהמזון הוא בדרך כלל חלבון.
חשוב להבחין בין אלרגיה למזון לבין אי־סבילות (רגישות) למזון.
במצבי אלרגיה עלולה החשיפה למזון מעורר האלרגיה לגרום להלם אנפילקטי ואף למוות חלילה ואילו אי־סבילות (רגישות) למזון גורמת לרוב לכאבי בטן, לשלשולים, לפריחות וכדומה.
בסך הכול ידועים כיום כ־170 סוגי מזון שעלולים לגרום לאלרגיה.
המזונות מעוררי האלרגיה השכיחים ביותר הם חלב, ביצים, דגים, סרטנים, רכיכות, אגוזים שקדים, אגוזי ברזיל, אגוזי קשיו, ערמונים, אגוזי לוז, מקדמיה, אגוזי פקאן, צנוברים, פיסטוק חלבי, אגוזי מלך, בוטנים, חיטה, שיפון, שעורה, שיבולת שועל, סויה ושומשום.