מהם התסמינים של היפרגליקמיה?

התסמינים כוללים צימאון קיצוני, השתנה מרובה, רעב מוגבר, כאבי בטן, בחילות והקאות, נשימה מהירה ושטחית, חולשה, עייפות וישנוניות, עור יבש ומגרד, ירידה במשקל, ריח אצטון מהפה, טשטוש ראייה והאטה בריפוי פצעים.

מהם הגורמים האפשריים?

• אכילת כמות פחמימות גדולה, ללא הזרקת אינסולין.
• קבלת אינסולין בכמות קטנה מדי או אי-נטילת תרופות להורדת הסוכר.
• נטילת תרופות נוספות המשפיעות על רמת הסוכר או מכילות סוכר.
• לחץ ומתח.
• פעילות גופנית ירודה/ מוגברת מדי.
• מחלה חריפה (מחלת חום).
• פציעה/ זיהום.
• מחזור חודשי.
• שימוש לקוי במשאבת אינסולין.

כיצד ניתן למנוע היפרגליקמיה?

למדוד רמת סוכר.

לדייק במינוני התרופות/ אינסולין ובזמני הנטילה/ הזרקה.

לעדכן את הצוות המטפל אם העלייה ברמת הסוכר מתרחשת לעתים קרובות ולהתייעץ עמו.

כיצד מטפלים בהיפרגליקמיה?

שותים הרבה מים או משקאות לא ממותקים.

נוטלים תרופות/ מזריקים אינסולין לפי הנחיות הצוות הרפואי.

מודדים את רמת הסוכר כעבור שעתיים.

אם מטופלים במשאבת אינסולין, יש להחליף פרפרית ואזור חיבור.

בודקים גופי קטון (קטונים) בשתן (נוכחותם מצביעה על חוסר אינסולין בגוף וניצול מאגרי השומן במקום גלוקוז לצורך ייצור אנרגיה, מצב שמעלה את הסיכון לחמצת קטוטית סוכרתית – עלייה הרסנית ברמת הקטונים ובחומציות הדם).

מתי לבדוק קטונים בשתן?

כשרמת הסוכר בדם מעל 300% מ"ג במדידות חוזרות למרות מתן אינסולין/ תרופות.

בעת מחלה.

כשרמת הסוכר בדם גבוהה ומופיעים כאבי בטן, הקאות וחשד לחמצת קטוטית סוכרתית.

יש לדווח לצוות הרפואי על כל אירוע של רמת סוכר גבוהה בדם המלווה בכאבי בטן/ בחילות ובקטונים בשתן.

איך לבדוק קטונים בשתן?

לאסוף שתן לתוך מכל/ כוס חד-פעמית. כאשר מדובר בתינוקות וילדים קטנים, ניתן להשתמש בשקית שתן ייעודית מקופת החולים.

להכניס מקלון לתוך דגימת השתן.

להשוות את הצבעים שעל המקלון לאלו שעל קופסת המקלונים.

לדווח לצוות הרפואי על הממצאים.

מתי לפנות לטיפול רפואי?

לפנות לרופא/ה: כשרמת הסוכר מעל 250% מ"ג.

לפנות מיד לחדר מיון:

בעת איבוד הכרה.

בסוכרת מסוג 1: כשרמת הסוכר מעל 250% מ"ג ומלווה בתסמינים כגון קושי בנשימה, בחילות, הקאות, שלשולים וכאבי בטן (מחשש לחמצת קטוטית סוכרתית).

בסוכרת מסוג 2: כשרמת הסוכר גבוהה ומלווה בתסמינים כגון חום, בלבול,  הקאות ושלשולים.